לגרסאות הכניסה של קיה ספורטאז' היה תפקיד חשוב לא רק למותג אלא גם בשוק הרכב הישראלי. ב-2015 הושקה גרסה כזאת לדור השלישי של הדגם; אז, עם מנוע 1.6 ליטר ועם מחיר תחרותי במיוחד, לא רק שעשתה את קיה לשחקן דומיננטי בשוק הרכב בישראל, אלא גם עשתה את הרכב הזה לרב מכר בכלל ולראשון בקטגוריה בפרט; דגם פנאי קומפקטי היה זמין ליותר רוכשים (כמו טוסון, 10 שנים קודם), גם בגלל שיבואנים אחרים הגיבו בתמחור בהתאם.

הקשר, פרטים
ייתכן והדור החמישי, שהוצג ב-2021 והגיע אלינו ב-2022, היה אמור לסמן שינוי ביחסי הכוחות בין הגרסאות, אך בשל משברי האספקה העולמית והביקוש הגדול לספורטאז', היבואן מתקשה לקבל מספיק דגמי 1.6 ליטר טורבו-בנזין, אך מנגד מצליח לקבל את גרסאות ה-2.0 ליטר האטמוספריות שהוצגו כאן לאחר ההשקה.

גרסת ה-2.0 ליטר הוצעה תחילה רק ברמת האבזור 'אורבן' כמו זו ברכב שנבחן; לזו תאורת לד, חישוקי "17, מפתח חכם, במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה וניטור אקטיבי של שטחים מתים – ומחירה 169,000 שקלים; 9000 שקלים פחות מאשר גרסת הטורבו באותה רמת אבזור. חודשים ספורים מאוחר יותר נוספו להיצע של גרסה זו רמת האבזור 'טופ' ב-176,000 שקלים הכוללת גם גג זכוכית, ו'פרמיום' שמחירה 186,000 שקלים, ובמפרט שלה חישוקי "18, ריפוד עור, אוורור למושבים הקדמיים וגם בקרת שיוט אדפטיבית.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

עיצוב, נראות
הדור החמישי של ספורטאז' עבר מהפך עיצובי ביחס לקודמו, שהיה שמרני בהרבה, הוא מבטא את שפת העיצוב החדשה של קיה, ובעיקר בולטת החזית בזכות השבכה הרחבה והבוטה ויחידות התאורה הייחודיות. מאחור העיצוב אלגנטי יותר, וחישוקי "17 סביב משתלבים היטב.

פנים הרכב
סביבת הנהג עברה אף היא שינוי משמעותי בעיצובה. עם זאת, בהשוואה לגרסה הטורבו, הגוונים הכהים של משטחי הפלסטיק, מזמינים פחות מאשר בזאת היקרה והמהודרת יותר. עם זאת ובגלל זאת, בורר ההילוכים במבנה קלסי במקום חוגה – וזה נוח יותר. חבל שלצידו הרבה מתגי דמה שמדגישים כי זה הרכב הפחות מצויד.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

במרכז בולט צג "12.3 גדול שחובר ללוח המחוונים. התצוגה בו מעט מיושנת אך מערך השליטה שתחתיו מקורי ודומה לזה שב-EV6. בין השאר, פקדי המגע של בקרת האקלים יכולים בלחיצת כפתור לשרת את תפעול המדיה כקיצורי דרך. זה עשוי באופן נאה, אבל לא תמיד פועל היטב כי מגע מקרי באחד הפקדים עשוי לשנות את מצב המיזוג כאשר לוח השליטה משרת את המדיה, ואז נדרש זמן לחזור למצב המקורי. במצב 'מדיה' חוגת הטמפרטורה השמאלית שולטת בעצמת השמע אך דורשת הרבה סיבובים כדי להשפיע – רעיון טוב, אבל יש מקום לשיפור. המחוונים המוקרנים נאים (הם קטנים מאשר בגרסה היקרה יותר), אך באופן מפתיע אינם כוללים מד סל"ד רגיל.

תנוחת הנהיגה טובה, כך הראות, והמושב נוח למרות שהוא חסר שליטה בקשיחות המסעד, ומושב הנוסע, כרגיל בקיה, נמוך מדי. מאחור המרחב נאה, ונוח לכוון את מסעד הגב. מרווחי הרגליים טובים, ומכיוון שאין גג זכוכית מרווח הראש יוצא נשכר. לתא המטען נפח טוב.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

מנוע, ביצועים
מנוע ה-2.0 ליטר של קבוצת יונדאי עבר שינוי בולט לעומת זה ששירת בדור הקודם כחלק מ"הכנסתו" למשפחת 'סמארט סטרים' של הקונצרן. במנוע זה הזרקה ישירה, תזמון שסתומים ומשכי פתיחה משתנים. בלוק המנוע עשוי אלומיניום והוא קל ב-23 ק"ג מקודמו, והמערך ההיקפי – קירור ומשאבת שמן – שודרג לשיפור החיסכון בצריכה. בנוסף, שופרה התיבה האוטומטית לפעולה חלקה יותר.

מנוע זה מייצר 156 כ"ס ב-6200 סל"ד ו-19.6 קג"מ ב-4500 סל"ד – לרצועת כוח של 1700 סל"ד – לתיבה האוטומטית 6 הילוכים וההנעה קדמית. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 11.4 שניות והמהירות המרבית 181 קמ"ש. להשוואה, לטורבו-בנזין 1.6 ליטר 180 כ"ס ב-5500 סל"ד ו-27 קג"מ ב-1500-4500 סל"ד, התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 8.8 שניות והמהירות המרבית 201 קמ"ש.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

אם ניגשים לרכב עם ציפיות נמוכות השמורות לגרסה חלשה, קל לו יותר, אם יש לו הכלים, להפתיע לטובה. ולספורטאז' הזה יש. אמנם אין לו המומנט שיש לטורבו, ומה שיש לו מושג בסל"ד הרבה-הרבה יותר גבוה, אבל כאשר סל"ד המנוע למעלה הביצועים נאים. כמובן, תחת עומס – בעליות או בעקיפה בתנאים מכבידים – המנוע מתאמץ יותר ומבצע פחות טוב וגם מוסיף צליל פעולה נוכח, אבל יש גם יתרונות.

תגובות המנוע ללחיצה על המצערת חדות ומיידיות יותר, הוא עולה בקלות לסל"ד גבוה (אם-כי שם מייצר לעיתים יותר רעש מאשר דחף), פעולת התיבה חלקה ונעימה יותר בתנועה עירונית מאשר הדו-מצמדית. בעיקרון, ולמרות שאיננו מתייחסים למרכיב האמינות במבחני דרכים, הרי לשילוב מנוע אטמוספרי עם תיבה פלנטרית פוטנציאל אמינות גבוה מאשר מנוע עם מגדש ותיבה דו-מצמדית.

צריכת הדלק הייתה טובה בתוואי המאמץ של המבחן, 11.2 ק"מ/ל', וסבירה בשיוט נינוח, 13.2 ק"מ/ל'.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

נוחות, התנהגות
הספורטאז' מסתדר היטב עם פגמים קלים וטלאים בעיר במהירות, אך שיבושים גדולים ופסי האטה בעיר ומחוצה לה מורגשים יתר על המידה. יצוין כי בגרסה זו צמיגי 215/65-17, עם דופן גדולה יותר מאשר בגרסאות היקרות יותר, ואלה מסייעים בטיפול משופר בפגמים באספלט. רעשי הכביש אינם גדולים, רעשי הרוח כן. עם הירידה מהכביש והעלייה על שבילים, ספורטאז' מתגלה כרכב נעים ונוח על שבילים רכים ומפגין חוסן מבני.

היכולת הדינמית טובה, ולמנוע – עם מומנט לא גדול המושג בסל"ד גבוה – אין היכולת לאתגר את מכלולי השלדה של הרכב. מי שמעט מפריע הוא ההיגוי המשלב במצב הנהיגה הרגיל משקל שהוא מעט קל מדי ושטח מת גדול מדי במרכז. כתוצאה מכך בכביש המהיר ובמהירות גבוהה, היציבות הכיוונית נפגמת משהו. זאת משתפרת כאשר עוברים למצב 'ספורט'; ההגה כבד יותר, השטח המת קטן יותר. הבלמים עושים את מלאכתם באופן הולם מבלי להצטיין.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי

מחיר, תמורה  
לא הגענו עם ציפיות גדולות, וזה מתכון טוב להפתעות. במחיר של 169,000 שקלים גרסת ה-2.0 ליטר זולה בכמעט 10,000 שקלים מאחותה החזקה, והמחיר ממקם אותה בסביבה בה מוקמו בעבר דגמי פנאי הקומפקטיים.

גרסה זו אינה סובלת ממגרעות משמעותיות, האבזור נאה, ובהקשר זה חסרה בעיקר בקרת השיוט האדפטיבית. הביצועים, כאמור וכעולה ממבנה המנוע, אינה מדהימים, אך מספקים במצבי נהיגה יום-יומיים, ולצמיגים כאן יתרונות בתחום נוחות הנסיעה.

קיה ספורטאז' - מבחן דרכים (2.0 ל')
צילום: אלי שאולי